News & Events

“We know how to identify the companies with potential for business success”

אבחנה מדויקת: עם שני מנכ"לים לשעבר של בתי חולים, קרן אלייב רוצה למצוא את החברות הרפואיות שיהפכו לאקזיט הענק הבא. "זה לא רק הטכנולוגיה שתקבע"

אבחנה מדויקת: עם שני מנכ”לים לשעבר של בתי חולים, קרן אלייב רוצה למצוא את החברות הרפואיות שיהפכו לאקזיט הענק הבא. “זה לא רק הטכנולוגיה שתקבע”

זו היתה תקופת השיטפונות של חורף 2019, רגע לפני שהקורונה נכנסה לחיינו בסערה. סביב שולחן אחד ישבו שורה של מנהלים בכירים שצברו יחד עשרות שנות ניסיון בעולם הרפואי והעסקי – שותפים לניהול קרן השקעות חדשה, המתמקדתזז בחברות רפואיות.
הנוכחים: פרופ’ רפי ביאר, מנכ”ל בית החולים רמב”ם לשעבר, פרופ’ ארי שמיס, מנכ”ל אסותא לשעבר, מישל חביב, מנכ”ל חברת ההשקעות הדסית ביו הולדינגס לשעבר ודודי קליין, שבתפקידו הקודם עמד בראש מערך החדשנות באסותא.

במשך תקופת ההקמה הציפה החבורה סדרה של דיונים מרתוניים והתחבטו לגבי מהות הקרן ומודל הפעולה האידיאלי. “ניהלנו אז המון שיחות ‘אל תוך הגשם’”, מתאר פרופ’ ביאר. “ברקע כבר התחילה התפרצות הקורונה, והחלה אווירה של פאניקה כללית. השווקים קרסו בחדות”, הוא משחזר. “דיברנו הרבה בינינו, למה עכשיו? למה דווקא בתזמון הזה צריך להקים את הקרן, כשהבורסות נופלות והעולם משתנה במהירות? גם שאלנו את עצמנו למה עדיף מודל השקעה בשלב ה־Late Stage? מה חסר לחברות בישראל? איזה צורך יש להן? ואיפה חסר הכסף הגדול יותר?”.

לבסוף הצליחו חברי הצוות המכובד לתרגם את הניסיון, הקשרים והידע שצברו למודל ההשקעה שאמור לייצר הרבה מאוד כסף. “הבנו שהכסף חסר בעיקר בקפיצה של חברה בשלה יותר – שיש לה כבר מוצר, שצברה ניסיון וניסתה את המוצר שלה על אנשים, חברה שצריכה את ה־FDA Study או אפילו בשלב מתקדם יותר של החדירה לשוק”, מסביר פרופ’ ביאר, “חברה שצריכה סיוע למצוא את ה־sweet spot (הנקודות האופטימליות) אצל הרופאים ומערכות הבריאות הגדולות – ולהיכנס בגדול. זה בדיוק השלב שבו חברה הופכת להיות גדולה ומכפילה את הערך שלה פי עשרה”.

השינוי הגדול

וכשהוא מדבר על הכפלת ערך הוא יודע על מה הוא מדבר. ברזומה העשיר שלו רשומים לא מעט סטארט־אפים טכנולוגיים וחברות שפיתחו טכנולוגיה רפואית פורצת דרך והפכו לפרות מניבות. הגדולה והמפורסמת שבהן היא קורינדוס שנולדה בחממת הטכניון והיתה לחברה הראשונה בעולם שפיתחה טכנולוגיה לרובוטיקה בצנתורים בשלט רחוק. החברה נמכרה באוגוסט אשתקד ל־Siemens Healthineers הגרמנית לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר, בפרמיה של 90% ממחירה.

“קורינדוס ישבה כמה שנים טובות על שווי של 200־100 מיליון דולר לפני שעשתה את הקפיצה בבת אחת”, הוא מספר. מה שהביא לטענתו את השינוי הגדול היתה החדירה לשוק וההתפתחות לתחומים מלהיבים אחרים. “כל עוד החברה התמקדה רק ברובוטיקה לצנתורי לב היא התקדמה לאט והערך שלה לא השתנה דרמטית. מה שהקפיץ אותה היתה היכולת ליצור חלום חדש – התפתחות לתחום חדש וגדול בתחום צנתורי מוח. זאת התפיסה שהלהיבה את הבורסה והקפיצה את הערך של החברה”.

אולם, למרות סכום המכירה הנאה זכה פרופ’ ביאר בנתח קטן בלבד מהמכירה, היות והחזקתו בחברה שהקים דוללה באופן משמעותי לאורך השנים. כעת, ייתכן והכניסה שלו כשותף־מנהל לקרן ההשקעות החדשה שהקימו שמיס, קליין וחביב יכולה להוות עבורו הזדמנות מצוינת לתיקון.

שתי אהבות

כבר בתחילת לימודיו האקדמיים, היה ברור לסטודנט רפי ביאר מה הוא רוצה ללמוד – הנדסה. רק לאחר שהתקבל ללימודי הרפואה החליט לתפוס את ההזדמנות ולפתוח בקריירה רפואית, שתתקדם ותתפתח עד לתפקידי הניהול הבכירים ביותר באקדמיה ובמערכת הבריאות. זה לא אומר שהוא ויתר על החלום הנוסף, ומיד אחרי שהשלים את התואר החליט להוסיף עוד תואר וללמוד הנדסה – מתוך רצון עז לחבר את שני העולמות שכל כך אהב.

בהמשך הזדמנות נוספת נפלה לחיקו – להתמנות לדיקן הפקולטה לרפואה בטכניון. זה קרה עוד כשהיה מצנתר בתחילת דרכו, כך שלאחר אישור המינוי הפך ביאר להיות אחד הדיקנים הצעירים בארץ. עם סיום כהונתו המוצלחת חשב הרופא הצעיר שיוכל כעת לחזור לחדר הצנתורים ו”לעבוד בשקט סוף סוף”, אבל אז שוב התערב הגורל בענייניו ודפק על דלתו. מן הצד השני עמדה משלחת בכירים מבית החולים רמב”ם שהפצירה בו להגיש את מועמדותו לניהול בית החולים. “לקחתי את זה באהבה כי בית החולים קרוב מאוד לליבי”, הוא אומר.

במהלך 13 השנים הארוכות בתפקיד, המנהל הבכיר של בית החולים הקפיד תמיד להישאר מחובר לשני העולמות החשובים בחייו המקצועיים. הוא המשיך לצנתר במחלקת הקרדיולוגיה של רמב”ם ולא עזב גם את עולם החדשנות. “אני מאוד מעורב בעולם החדשנות ומהבחינה הזו תמיד הייתי יצור די חריג בהשוואה לשאר מנהלי בתי החולים בארץ, שחדשנות טכנולוגית היא בדרך כלל לא הצד החזק שלהם”, מעיד ביאר, “אבל זה תמיד היה משהו שבער בי וההזדמנויות האלו הן בדיוק מהנקודות המיוחדות בחיים שמשקפות עד כמה הם דבר לא מתוכנן, עד כמה חייבים לתפוס את הזדמנויות שנקרות בדרך. כך בדיוק קרה לי גם עם קרן ALIVE”.

לאחר כמעט עשור וחצי אינטנסיביים בתפקיד הניהולי הבכיר החליט הפרופסור המכובד לפרוש לשנת שבתון באוניברסיטת ג’ון הופקינס – אך ההזדמנות הבאה, כך מסתבר, חיכתה לו שוב במורד הדרך. או ליתר דיוק, בשיחת טלפון בינלאומית מישראל. על הקו מהצד השני היה פרופ’ ארי שמיס, שבדיוק הקים את קרן ALIVE להשקעה בטכנולוגיות רפואיות והציע לו להצטרף כשותף־מנהל.

המסה הקריטית

השם ALIVE הוא ראשי תיבות של Assuta Life Ventures. “חיפשנו שם שיהדהד את הערך המוסף של הקרן – השקעות בטכנולוגיות רפואיות מצילות חיים”, אומרים השותפים.

פרופ’ שמיס, שחתום על גיבוש מודל הקרן עוד במהלך תפקידו הקודם כמנכ”ל אסותא, ניהל לפני כן את בית החולים שיבא. הוא גם היה מעורב במספר חברות רפואיות שהביאו לאקזיטים נאים. בעברו שימש שמיס כקצין הרפואה הראשי של חיל האוויר. למהלך הקמת הקרן רתם שמיס את ראש מערך החדשנות שלו באסותא, דודי קליין ואת מישל חביב, איש הון סיכון עתיר ניסיון וידע בניהול השקעות בתחום הביומד, שותף לשעבר בקרן MAC ומי שכיהן כמנכ”ל הדסית ביו הולדינגס.

“אחד ממודלי החדשנות שהקמנו היה הקמת קרן להשקעות. זה יצר את הניצוץ והתחלנו לשייף את המודל. היה ברור שאנחנו צריכים מישהו מעולם הקרנות שכבר ותיק ומנוסה בעניין, ויש לו את הידע והיכולת להקים את האופרציה הזו. כאן מישל נכנס לתמונה”.

“בשלב מתקדם, כשרפי היה לקראת סוף תקופת הכהונה כמנכ”ל רמב”ם, ידענו שיש פה הזדמנות מעולה עבורנו ועבור הקרן והחלטנו לנצל את ההזדמנות ולשכנע אותו להצטרף. זה יצר את המסה הקריטית שממנה הקרן צמחה”.

לא רק טכנולוגיה

הקרן בנויה למעשה על פי מודל של שותפות אסטרטגית עם קופת החולים מכבי ורשת המרכזים הרפואיים של אסותא, לצד שיתופי פעולה עם המשקיעים העיקריים של הקרן: לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאלית של בנק לאומי, המובילה גיוס של 150 מיליון דולר לקרן, קרן מכבי, חברת ההשקעות CBG (של וינסנט צ’נגוויז) ורשת בתי החולים האמריקאית קריליון קליניק (Carilion Clinic). “כל השותפים בקרן לא נותנים רק ידע וגישה, אלא שמו ממש כסף”, מדגיש פרופ’ שמיס. “סך הכל גייסנו 50 מיליון דולר, מתוך קרן של 150 מיליון דולר. מיולי התחלנו לעשות השקעות ואנחנו ממשיכים לגייס כסף לקרן עד יולי 2021”, מוסיף חביב.

המודל מאפשר יכולת איתור וזיהוי של חברות עם פוטנציאל השבחה רב, יכולת ואפשרות לחזק אותן בהיבט הטכנולוגי והניהולי וכן לאפשר להן ליהנות מהיכולות המקצועיות ומערך הקשרים הנרחב של כלל השותפים בקרן.

הקרן מתמקדת בהשקעה בחברות הייטק בשלות המפתחות טכנולוגיה רפואית בשלב מתקדם, עם אופק לאקזיט משמעותי בתוך שלוש עד חמש שנים, והיא משקיעה בתחומים מגוונים של טכנולוגיה רפואית הכוללים בין היתר מכשור רפואי, בינה מלאכותית, מערכות לומדות ורפואה דיגיטלית.

עד היום השקיעה הקרן במספר חברות והיא עתידה להשקיע בעשר עד 15 חברות נוספות כמשקיע מוביל, במסגרת סבבי גיוס של 40־10 מיליון דולר. השקעה בשלבי בשלות אלה מיועדת למשל למימון ניסויים קליניים נרחבים, השגת אישורים רגולטוריים (דוגמת אישורי FDA), הכללת המוצר תחת כיסוי ביטוחי, וחדירה מסחרית לשווקים בינלאומיים.

משקיעים גם בתוכנית העסקית

“היתרון שלנו הוא ביכולת להסתכל על טכנולוגיה דרך פריזמה עסקית־אסטרטגית”, אומר חביב. “אנחנו לא משקיעים בטכנולוגיה רק כי היא טובה – זה מה שרוב המשקיעים בשלבים המוקדמים עושים – משקיעים בטכנולוגיה כי היא פורצת דרך, כי היא משבשת, כי היא חדשנית ויש לה פוטנציאל ‘לכבוש את העולם’. הם לא מתעסקים כמונו בשאלה איך כל זה יתממש בעוד כך וכך שנים, זה לא מה שמטריד אותם – אלא רק המו”פ של הטכנולוגיה”, הוא מדגיש.

“הדגירה”, כפי שחביב מתאר זאת, התקופה שבה מתפתחת הטכנולוגיה, נמשכת להערכתו כארבע עד חמש שנים. לאחר התקופה הזו, כשהטכנולוגיה מבשילה, גם התפיסה משתנה ומבשילה – מפיתוח עוברים להתעסק בשאלות אסטרטגיות יותר של Go to Market – איך חודרים לשוק, מה מודל המכירות, איך מגייסים, מה יהיה השווי וכדומה. “כאן בדיוק מתבטא היתרון שלנו”.

“אנחנו לא מסתכלים על השקעה בחברה. אנחנו מסתכלים על השקעה בתוכנית עסקית ואיך היא מביאה אותנו לנקודה שבה יש בניית ערך משמעותית לחברה”, מרחיב דודי קליין. “בסופו של דבר כמו כל קרן סיכון המטרה פה היא ליצור ערך למשקיעים שלה – לייצר כסף. השאלה היא איך עושים את זה”, הוא מחדד. “אנחנו מתמקדים בסיכוי להצלחה – לפעמים הטכנולוגיה של החברה מדהימה אבל אין לה שום סיכוי להצליח ולפעמים לחברה שאין לה המון טכנולוגיה יש פוטנציאל גדול להצלחה עסקית – אנחנו יודעים לזהות את החברות הללו”.

 
Read more